זה אומר בשיא הפשטות, לקבל את עצמי
כן, גם את העובדה שאולי בתיאוריה אני מאמינה למחשבה שאני רוצה לכבוש את העולם,
אבל בפועל, אני עוד יותר אוהבת להיות בבית, לבלות עם הילדים שלי, עם עצמי.
לקבל באהבה את העובדה שאני מעדיפה לפעמים לבהות בטלויזיה 3 שעות ברצף
בלי הלקאה עצמית, הרי זה ממילא לא יעזור. להתבונן בכל מארג האמונות שלי,
על הדברים שלדעתי אני רוצה, אלו שיוצרות לי תחושת חוסר נוחות ואכזבה עצמית.
ולהפסיק להאמין להן.
Comentarios