שיטת העבודה והאמת שהיא חושפת בקלות עבורך

​

הפילוסוף היווני אפיקטטוס, אמר כבר במאה הראשונה לספירה:

"אנחנו לא מוטרדים ממה שקורה שלנו אלא מהמחשבות שלנו על מה שקורה לנו",

ולמרות שהוא אמר את זה מזמן, גם היום אחרי 2000 שנים, האמת הזו מוסתרת בפני רוב האנשים.

הגיע הזמן להכיר במציאות שתעזור לך לפתור כל בעיה שתעמוד בפנייך: כשהחשיבה משתנה – הבעיות נעלמות {...}

שיטת העבודה והאמת שהיא חושפת בקלות עבורך

​

הפילוסוף היווני אפיקטטוס, אמר כבר במאה הראשונה לספירה:

"אנחנו לא מוטרדים ממה שקורה שלנו אלא מהמחשבות שלנו על מה שקורה לנו",

ולמרות שהוא אמר את זה מזמן, גם היום אחרי 2000 שנים, האמת הזו מוסתרת בפני רוב האנשים.

הגיע הזמן להכיר במציאות שתעזור לך לפתור כל בעיה שתעמוד בפנייך: כשהחשיבה משתנה – הבעיות נעלמות {...}

​זו בעצם בחירה שלנו כמה זמן לשהות בתוך מה שאנחנו קוראים לו החושך.

אבל אם נסכים לרגע לתת לו שם אחר במקום חושך,

ייתכן ונגלה שאנחנו מרגישים אחרת. כשאנחנו מוותרים על התכונות והאמונות שאנחנו מייחסים לחושך, הוא קצת פחות מפחיד.

בספרה אלף שמות לאושר כותבת קייטי "החושך, החלל הריק, המרחב שהתודעה פוחדת עד אימה להכנס אליו-הוא מקור החיים. הוא רחם ההוויה כולה. אם תתאהבו בו, הוא מייד ייעלם, ואתם תחזו בהולדת האור. הטאו אינו נוקט עמדה. הוא מאמץ אל לבו הן את החושך והן את האור. הם שווים"

אבל כבני אדם אנחנו נוטים לתת שם לכל דבר וגם למפות וליצור קבוצות ייחוס על מנת להקל על המיינד שלנו את ההתמצאות.

האור עבורנו הוא תקווה וגם אפשרות לראות את הדרך, לאן אנחנו צועדים.

החושך לעומתו עמום, מקשה על המשך תנועה ואף מבקש עצירה.

עצירה אינה בהכרח מוות או חוסר התפתחות.

להיפך,

כאשר האנרגיה אינה מופנית החוצה אלא פנימה

זהו מקום בו פעמים רבות נזכה לפריצת דרך.

דווקא בעצירה, כשהכל מתכנס פנימה,

יגיע משהו פנימי , חיבור עמוק שיגרום לנו לנוע גם אם בחוץ עדיין מעורפל.

גם הגולם נראה כשלב של חוסר חיים וחוסר תנועה

מוליד מתוכו פרפר

רק חשוב לשים לב שלא התאהבנו בחושך יתר על המידה

שכבר איבדנו את הרצון לנוע.